לקויות למידה? - כישורים חברתיים, לא פחות חשוב
בעידן בו אנו חיים, סביר להניח כי כבר לא תתקלו במורה שאומרת "אין דבר כזה ADHD, הוא פשוט לא רוצה מספיק". הצפת המידע גורמת אמנם לא מעט בלבול וחששות, אבל חייבים לזקוף לזכותה את הנכחת המודעות לקיומם של ליקויי למידה, היפראקטיביות והפרעת קשב וריכוז.
זה לקח כמה שנים, אבל במערכת החינוך היום כבר קיימת בהחלט מודעות לחשיבות האבחונים, ההתאמות, ההוראה מתקנת, האימון האישי והטיפולים הפרא-רפואיים וההתפתחותיים. המורה לאנגלית שאמרה לי לפני כעשור, בזמן שהיא מחזיקה בידיה את האבחון של בני: "אין דבר כזה ADHD, הוא פשוט לא רוצה מספיק", כבר לא תעז לומר זאת היום.
במקביל להצלחה בהגדלת המודעות לבעיות הקשב והריכוז, חשוב להדגיש כי יש גם צד שני למטבע. בחברה ההישגית בה אנו חיים, ברורה לי המוטיבציה להתמקד במתן עזרה לילד בטיפוח כישוריו הלימודים, אבל אסור לנו לשכוח שהישגים לימודיים אינם חזות הכול. כפי שמדגיש ללא ליאות ריצארד לאבוי, המחנך, המרצה והסופר האמריקני, כבר שנים ארוכות: "יש ללמוד לקבל את העובדה שבעיות למידה ישפיעו, מן הסתם, על כל תחומי התפתחותו של הילד - האקדמי, החברתי והרגשי. לא הוגן להשלים עם כמה מן הקשיים הללו, תוך סירוב לקבל אחרים".
נדמה כי הרבה יותר קל לנו להבין איך חסכים בלמידה ישפיעו על התפתחות ילדינו כבוגרים מאשר איך חסכים בתקשורת הבין-אישית, הפנים-האישית, בתקשורת המילולית ובתקשורת הלא-מילולית ישפיעו עליהם בהתמודדותם מול העולם. ואם נזכור, כפי שלימד אותנו הווארד גארדנר, כי האינטליגנציה פנים רבות לה, נזכר אולי להשקיע לא רק ביכולת שלהם לתקשר עם הדף שמולם אלא גם ביכולת שלהם לתקשר עם האדם שמולם וחשוב לא פחות - עם עצמם.
מסכימים? חולקים עלינו? יש לכם מה להוסיף? נשמח מאוד לשמוע - ספרו לנו על כך בתגובות.
Comments